רשומות פופולריות

יום שבת, 26 בינואר 2013

תדמית נבחרי הציבור שלנו

 אתחיל בהצהרה חשובה-אין בכוונת הפוסט הנל להביע עמדה פוליטית, מכל סוג שהיא. ויסלחו לי כל נבחרי הציבור שנפקדים מהרשומה הבאה בשל קוצר הזמן שלי.
בתור מרצה במכללות ואקדמיות לעיצוב, שמלמדת את תורת הצבע, בעלת תודעה אסטטית מפותחת,וקניינית אופנה בהתהוות כמו כל אשה ,שמתבוננת  בכל תפר, חוט וכפתור שלא במקומם, אני נהנית בכל מערכת בחירות לבחון ולתהות על התדמית האסטטית הציבורית של נבחרי הציבור שלנו ואיך היא תואמת או לא את מה שמתלווה לכל המהלך הנל .
אצל כל אחד מהמועמדים אבדוק את הסגנון שבו הוא בחר להופיע בציבור, בקמפיין העיקרי,ואת מערכת הגוונים שליוותה אותו בתור מסגרת תומכת לניראות הכללית שלו .
אצל הגברים נבדוק את גוון החליפה והדוגמא העיקרית שלה, גוון ודגם העניבה,אלמנט חשוב שנעדר אצל כולם בצורה גורפת למעט אחד, הוא העדר סיכת עניבה מכל סוג שהיא בשל העובדה שהיא משדרת סוג של  יוהרה ,אקסלוסיביות והידור שאף אחד מהמועמדים רצה להזדהות איתו למרות שסיכה כזו היא אחד האביזרים המקובלים שיש בעולם אצל גברים.
אצל הנשים- סגנון הלבוש, הגוונים העיקריים, תכשיטים / ללא תכשיטים ואצל שני המינים ולא פחות חשוב- חיוך או סוג המבט למצלמה. מה הם מנסים לשדר לנו ואיך השפיעו על כל ציבור הבוחרים.

אתחיל מראש הממשלה המכהן ולעתיד מר ביבי נתניהו. במודעות הפרסומות שהכריזו על ראש ממשלה חזק בחרו לצלם את ביבי בחליפה שחורה, חולצה לבנה ועניבה כחולה חלקה בגוון מדוייק של כחול דגל ישראל שהופיע ממש מאחוריו. כל אלה הופיעו על רקע של שילוב גווני הכחול- לבן של לוגו המפלגה ורקע רלוונטי.

שמתי לב בבחינה של כל הצילומים וההופעות שלו בתקשורת ובמדיה שההחלטות הסגנוניות היו אחידות ומוקפדות. הוא הקפיד להופיע  עם ג'קט שחור פשוט עם דשים נקיים, מט ללא ברק נראה לעין ועם עניבות כחולות למינהן, חלקות, פסים אלכסוניים דקים, בשילובי גוונים ניטרליים וקלאסים, אפור, וכחול נייבי. חולצה לבנה נתנה רקע נקי להדגשת הכחול. וכן, היה חיוך קטן. מנומס. אלגנטי וייצוגי. כפי שנראה בהמשך יש משמעות לצילום עם  חיוך קטן כמו שלו.

יש אמירה חזקה מאוד בבחירה של ג'קט חליפה מחוייטת שחורה בעלת דשים נקיים ופשוטים. גוון שחור מופיע בחליפות רשמיות רבות אך הדוגמא העיקרית ליצירת תקיפות ויראה הוא בשימוש בחליפות/ ביגוד שחור עבור שוטרים ואנשי חוק ספציפים. במדינת ניו יורק לפני מספר שנים שינו את כל הביגוד מגווני הכחול- נייבי הקלאסים והשמרנים לשחור מובהק על מנת לייצר רתיעה  וייראה משלטון החוק. הסקרים לאחר ההחלפה התבררו שהגוון  הכהה, השחור, לגמרי עשה את זה. הציבור "נתן כבוד" הרבה יותר. מהבחינה הזו ססמת הבחירות וההתאמה שלה לגוון הג'קט היא נכונה ומוצלחת.
לגבי הבחירה בגוון העניבה יש בהחלט משקל חשוב ברמיזה ובקישור אל עבר דגל ישראל , הסמל החשוב של המדינה. וכמובן שברקע הופיעו אבני הכותל החוזרות ומדגישות את החיבור אל המסורת.

לסיכום- מעצב התדמית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהחלט עשה עבודה נכונה ומדוייקת.
אמשיך במר אביגדור ליברמן שר החוץ ממפלגת ישראל בתנו.
 מר ליברמן צולם לאותו הקמפיין עם אותו סגנון של מר ראש הממשלה. ג'קט שחור נקי , מט, עם דשים קלאסיים ועניבה כחולה נקייה בדיוק באותו הגוון שלי ביבי. בחירת העניבה היתה תואמת בין שניהם ליצירת אותה התכווננות ספציפית לאותו קהל בוחרים. לפני כמה ימים ראיתי מודעת פרסומת של קמפיין ליכוד ביתנו עם ליברמן בעניבה אחרת. כאן הוא צולם עם עניבה שחורה עם ריבועים בגוון אדום. סגנון העניבה הוא אומנם קלאסי ונקי, אך יש כאן בהחלט אמירה צעירה ושונות, התבלטות קטנה, שהופכת את ההופעה למיוחדת יותר.

אומר רק שמר ליברמן, ונבחרי ציבור נוספים צולמו לא מעט בהופעות לתקשורת עם עניבה אדומה, או בעלת גוונים אדומים.
אדום בהיותו גוון שמלהיט את החושים שלנו, מדגיש ומחמם, מכניס משמעות אחרת  לעניבה ויוצר תדמית צעירה , עדכנית ותוססת יותר,מושכת אש- אך גם מוסיפה לבולטות של נבחר הציבור.
 ליברמן הוא היחיד שצולם לא מעט עם סיכת עניבה.

 ברור שסיכת עניבה היא אביזר נוח, ואולי פריט חיוני כאשר אין רוצים שהעניבה תתחיל " לטייל" על הבטן, אך המשמעות והניראות החוצה, לבוחרים משדרת סגנון שאינו עממי בכלל, וזאת בהחלט נקודה חשובה שיש לתת עליה את הדעת .בנוסף בחרו לצלם את מר ליברמן עם חיוך קטן . אני מניחה שתפקידו של החיוך להופכו לידידותי יותר עבור קהל הבוחרים.









מר שאול מופז ממפלגת קדימה בחר ליישר קו עם אותה חליפה שחורה וחולצה לבנה אך עם עניבה כחולה עם דוגמה עדינה וחיוך ידידותי. החיוך הוא נקודה למחשבה בהיותו נבחר ציבור עם רקורד מרשים בבטחון בתור רמטכל לשעבר. הייתי ממליצה לו לשלב צילומים מהסוג הנל עם מעיל רוח חום בגזרה צבאית על מנת להדגיש את העבר שלו .

















נבחרת מפלגת שס בחרה להשתמש באותו סגנון מנצח כמו של שני הנבחרים הקודמים אך עם הבדלים דקים וחשובים.


מר אריה דרעי צולם לא מעט פעמים עם עניבות בעלות אמירה שונה במעט מהעניבה הקלאסית, הכחולה , הארץ ישראלית והממלכתית. עניבות בגוון טורקיז ובגוון כסף. שני גוונים אלה בהחלט אינם ממלכתית, אלא מדגישה בולטות מסוג אחר.   שונות ( אני לא כמוכם),יוקרה וכסף.


לגבי  מר אלי ישי ומר אריאל אטיאס שניהם בחרו להשתמש בחליפות עם מעט ברק בתוכן,( ברק מוסיף עניין לחליפה ומדגיש עלות חליפה יקרה יחסית) החלטה שאינה משרתת את הכוונות העיקריות של המפלגה- עזרה לחלשים וכיוב' , גווני העניבות תכלת, פסים בוהקים בשילוב עם זהב, או סגול, שונות מבריקות, יקרות מדי, ואינן ממלכתיות מספיק.



 כל נבחרי שס למעט דרעי בחרו להצטלם לקמפיין ללא חיוך.
אני בטוחה , שהברק, הבולטות וחוסר הממלכתיות המספקת  לא היתה הכוונה  המקורית שלהם . בכל מקרה כך הדבר נראה לצופה מבחוץ. הייתי ממליצה להם בחום להצמד לגוונים שקטים כמו אפור בהיר או כחול כהה ולהמנע מגוונים חזקים או דוגמאות  מפוספסות מרצדות.





ציפי לבני בקמפיין בשנת 2009 בחרה להסתכל קדימה, למעלה עם מבט שמשדר -המתנה לעתיד טוב, לתקווה. הכותרת אמרה " ראש ממשלה אחרת", והיא צולמה עם דשי חולצה לבנה קלאסית וג'קט בגוון נייבי כהה.

 בקמפיין השנה 2013 היא צולמה עם מבט חודר אל הצופה, תקיף.

אם המבט היה נוקשה -סיגנון הביגוד שלה שידר משהוא אחר, חולצה פשוטה עם צווארון סירה ,לבנה , וג'קט עם דשים בגוון כחול נייבי, עגילים צמודים לאוזן וללא שרשרת או תכשיט נוסף.
השער שלה גזור היטב ועם גוונים עדינים.
 חולצה ללא דשים משדרת משהוא פשוט ולא אלגנטי, נקי ,עממי וממש לא יוקרתי, בהחלט גישה של מפלגת מרכז. להערכתי המבט  הספציפי ללא החיוך, אמור למלא את התחושה של הצופה הישראלי שיש  לה אמירה נחושה ובטוחה. בייחוד כאשר מדובר באשה ולא גבר עם עבר מפואר בסיירות.







בהופעות אחרות בתקשורת ציפי מופיעה עם סגנון נשי יותר ורך ובאחת הפעמים אף הגדילה לעשות והחליפה את המכנסיים בשמלה ממש, מן הסתם גזורה טוב,מוקפדת , שחורה וקטנה.







שלי יחימוביץ עשתה בהחלט מהפך כאשר החליפה מחלפות מתולתלות בשיער חלק ומוקפד.












גם המבט שלה אל הצופה ישיר ידידותי,עם חיוך רחב שחושף שיניים ובהחלט מאוד חם אימהי ומחבק.





 הבחירה שלה בסגנון ביגוד לעיתים מוצלחת ולעיתים דורשת תיקון ועידכון.

לקמפיין היא צולמה עם חולצה לבנה עם דשים, שעליה כבר דיברנו רבות ( קלאסית, נקייה, ממלכתית), וג'קט שחור עם דשים פשוטים.  להבדיל מלבני  היא צולמה ללא תכשיטים בכלל ועם שיער מוחלק עם גל חיצוני עדין. גוון השיער חום  אחיד ומוקפד.









 בימים אחרים היא צולמה עם ג'קט שחור בגזרה שאינה מחמיאה לנשים עם אגן רחב והדגשה של כפתורים באזור המותן, הדגשה שבמקרה הספציפי הזה אינה נכונה ומדגישה את האגן.












אציין גם שחולצה פחות  רחבה   וללא  כיסים או דיגום עליון, וללא ג'קט, תחמיא יותר לשלי.







אחד הדברים החשובים אצל שלי הוא קו השיער הבינוני מתחת לקו הכתפיים
והגל החיצוני שמשדר שובבות ורכות נשית שמאוד מתאימה ומאזנת את הגישה הפוליטית שלה. 




בכתבה מאוד מחמיאה במוסף סגנון של "מעריב" היא צולמה מחייכת חיוך רחב לבושה בחולצה לבנה קלאסית ופשוטה, שתמיד מנצחת.
בכתבה אחרת היא צולמה לבושה נכון, נינוחה ויחפה, אך יושבת על גבי ספה מאוד יוקרתית עם בד ריפוד מבריק עם תיפורים מקוריים, ספה שאינה מדוייקת, לא עממית,  ולא ממש משדרת את הערכים שעליהם שלי מדברת.
ביום הבחירות  חברת הכנסת שלי צולמה מטיילת ברחוב עם הכלב לבושה בג'ינס , וג'קט קגו'אל בגוון חאקי.
  במקרה של שלי היא אכן משדרת נחמדות ועממיות הייתי ממליצה לה בחום להצמד לחולצות לבנות  בעלות גיזרה רחבה יחסית וללא ג'קט בכלל שמוסיף לה המון שנים וכבדות.



















נפתלי בנט- בקמפיין שלו  וברוב ההופעות בתקשורת הוא מצולם ללא ג'קט כלל, עם חולצה לבנה, סגולה, וורודה,או תכלת.

ואיילת שקד מצולמת עם חולצה כחולה ללא דשים  שהולמת את גוון העניים שלה.

  עם איפור עדין ושיער גולש  היא נראית כמו  יפיפיה יוצאת הודו או קיבוצניקית. רחוק מאוד מחברת כנסת .
 הניראות יוצאת דופן הזו של נפתלי בנט וגם של איילת שקד מגדישה את ההבדל ביניהם לבין שאר הנבחרים שבחרו בג'קט עניבה וממלכתיות. שימו לב שבנט מחייך חיוך רחב, ידידותי  וחושף שיניים צחורות וחביבות.

 גווני החולצות של בנט שאינן שיגרתיות עבור הפוליטיקאים הממלכתיים שלנו מבליטות את ה" גבר החדש", שאינו חושש ללבוש וורוד או סגול, מתחבר לצד הנשי שלו ,חברמן, וקורא לכולם " אחי".

 גם הססמה שנבחרה לקמפיין עוקבת אחרי הניראות-" משהוא חדש מתחיל". הכוונה- אנו לא פוליטיקאים,לא מעונבים, ללא חליפות, אנחנו משהוא אחר, שונה, חדש.

 ואסיים ביאיר לפיד- בשנותי כמגיש תוכנית קלילה בערב הוא הקפיד על מדים ממש והופיע איתם לכל תוכנית- חולצת טריקו הדוקה שחורה וג'קט שחור פשוט  מט מעליה עם שיער משוח בהמון ג'ל מבריק.

כאשר  עבר להיות מגיש חדשות, הממלכתיות הכריחה אותו ללבוש חולצות  מחוייטות עם דשים, ועניבה. גם אז הבחירות היו מוקפדות ומדויקות כיאה למהדורה מרכזית בערוץ 2.

 בבחירות 2013 יאיר לפיד בחר להצטלם ולהופיע בשתי הגרסות הסגנוניות הנל- הישנה והטובה והעובדת וגם הממלכתית בשתיהן השיער שכבר האפיר עם השנים  והג'ל שנזנח רק הוסיף לו אפיל של בעל נסיון.
בכך הוא שידר גם ממלכתיות וגם נאמנות לעצמו. הוא צולם בקמפיין ללא חיוך בכלל , דבר שעלה בקנה אחד עם המסר התקיף וסימני הקריאה שהתווספו לתמונות שלו.


לסיכום כמה עצות לנבחרי הציבור החדשים והישנים-
 כאשר אתם רוצים לשדר ממלכתיות זהירות מהבלטת כרס או עודף משקל, חוץ מזה שהדבר אינו אסטטי , זה גם מדגיש נהנתנות וניתוק . מועמד רזה לא רק משדר בריאות ונמרצות אלא גם מראה שהוא לא הסתאב והפך להיות חלק  שמנמן מהמנגנון.
 גווני חולצה- בהעדר אמירה נחרצת ורצון להתבלט מכל השאר אנא לבשו חולצה לבנה נקייה ופשוטה,
ג'קט שחור או כחול נייבי תמיד עובד ,רצוי עם דשים פשוטים ורכיסה רגילה שאינה כפולה באזור מתחת למותן.
 עניבות- זהב, צהוב על גווניו השונים וכסף לעולם ידברו בשפה של כסף. בעולם שבו חלק מנבחרי הציבור שלנו עברו /עוברים חקירות במשטרת ישראל לא כדאי להבליט או להדגיש את הנושא הנל..
רצוי להשתמש בעניבות ללא משי כלל על מנת לא לקבל ברק שאינו רצוי. משמעות הברק  בחליפות ובעניבה - " יש לי כסף" זהו אחד הנושאים שרצוי להתרחק מהם בעידן של מחאות חברתיות אבטלה וגרעון צומח.
כדאי להשתמש בעניבה אדומה בגוון וורמרליון רק אם רוצים לקרוץ לקהל צעיר , ולהדגיש נמרצות וחדשנות.( אהוד ברק  ראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל השתמש בעניבה אדומה בקמפיין שלו בתוספת לססמה " לא סחבק. מנהיג" הנקודות האדומות בשילוט הדגישו בולטות וחשיבה רעננה.)
 דוגמא בעניבה לעולם תראה דינאמית יותר מעניבה חלקה ותתאים לתמונות סטילס בלבד, מצד שני היא תפריע להתבונן בפנים של נבחר הציבור ותייצר ריצוד, ממליצה להופעה במדיה טלויזיונית להשתמש בעניבות חלקות בלבד .
 עניבות בגוון וורוד או סגול עדין( מט בלבד ללא משי) ייראו חשיבה שונה ומקוריות( זהירות- לא אצל רמטכלים לשעבר, לאנשי בטחון הגוונים הנל לא יתאימו ויראו מגוחכים). עניבה ממלכתית לעולם תשאר תכלת  וכחול הדגל חלקה.

וכמה מילים לנשים שבצמרת, הייתי שמחה מאוד לראות אתכן מופיעות יותר עם גרבי משי , חצאיות מוקפדות ונעלי עקב, וכן קצת שרשרת וטיפה צמיד לא יזיק.
 אני מביטה בהנאה בתעוזה בגווני  החליפות  של נבחרות הציבור הארופאיות והאמריקאיות- פוקסיה, כחול, אפור מנוקד, תכלת ירוק  ועד אדום של מזכירת המדינה האמריקאית הילארי קלינטון,


 וחליפות החצאית בחלמון צהוב, סגול, ירוק, תכלת וורוד  של הקנצלרית  אנג'לה מרקל. שתיהן מוסיפות צבעים, שרשראות וסממנים נשיים ללא פחד.


אך הצער הוא שאשה בצמרת מפלגה במדינת ישראל היא חזיון נדיר.
 ( גולדה אינה חלק מהמשוואה שכן סממנים נשיים היו ממנה והלאה ומטבע הלשון "נעלי גולדה" מסביר זאת בצורה הכי מהירה ) ,בייחוד במדינה שמדגישה ומזכירה לנו עד כמה אנו צריכים " מר ביטחון" בצמרת שידע מה לעשות.
 צר לי, אך ביום שבמדינת ישראל  אשה תצטלם לקמפיין בחירות עם חליפה וורודה, ושרשרת פנינים אולי אלה יהיו באמת ימות המשיח.









יום שלישי, 3 בינואר 2012

5 טיפים לרכישת דירה מיד שניה

רכישת דירה היא אחת העיסקאות הגדולות שאדם מבצע בחייו, התבוננות מוקדמת על מספר אלמנטים יכולים לחסוך גם עוגמת נפש וגם תקציב רב לאחר הרכישה.
1. בחינת חדר רחצה. האם גמר חדר הרחצה לטעמכם?( אריחי חיפוי וריצוף) האם קיים ארון אמבטיה תקין? האם הברזים תקינים? שיפוץ של חדר רחצה ועלות החלפת מטבח חדש מגיע לעשרות אלפי שקלים. סכום לגמרי לא מבוטל.
2. בחינת המטבח- האם ארונות המטבח תקינים, כולל הצירים שלהם?, האם גמר המטבח וגווניו לטעמכם?, האם השיש במשטח העבודה סדוק/ שבור? האם גב המטבח- והציפוי על גבי הקיר נקי ומתוחזק היטב?
3. רטיבות בקירות- בחנו את קירות הבית. כאשר יש רטיבות "עובדת" הקירות רטובים והטיח מתקלף בקלות. כאשר הבעיה טופלה נשארים ברוב המקרים רק נקודות שחורות על גבי הקיר. באלה לא בעיה לטפל בעזרה צביעה מחודשת. לעומת זאת ברטיבות עובדת- הבעיה יכולה להגיע לתיקונים של אלפי שקלים.
4.דלתות- בחנו את דלתות הדירה והמשקופים שלה. במשקופים באיכות ירודה יהיו קילופים והתפוררות ולעיתים גם ריקבון בחלק התחתון שלהם. עלות החלפת דלת עלולה להגיע מעל אלף שח ליחידה.
5.בחנו את התשתיות- דירה שעברה שיפוץ לאחרונה, כולל החלפת צנרת, וצנרת חשמל תמיד עדיפה על דירות אחרות. בדירה ישנה עם צנרת ממתכת , הצנרת היא סוג של פצצת זמן. הפיצוץ בצנרת יגיע, רק לא ידוע מתי..
 דירה שעברה שיפוץ חוסכת לכם גם הרבה כאב ראש בשיפוץ עצמו, וכמובן המון כסף.

יום שני, 28 בנובמבר 2011

מי אמר שמשרד מכובד חייב להיות בגוונים כהים?

במקרים רבים אני נתקלת בתפיסה מוזרה-
 קשת גוונים כהה היא מכובדת ומרשימה יותר מקשת בהירה.
גוונים וצבע זה עניין מורכב ומסובך שיש להקדיש לו עשרות פוסטים, אני אנסה בפוסט הזה לברר עקרון ספציפי-
האם עבור משרדים, ובייחוד משרדים לבעלי מקצועות חופשיים( רואה חשבון, עורכי דין, פסיכולוגים וכו') נכון להשתמש בקשת גוונים כהה( הכוונה לוונגה, אגוז כהה וכו')?
התשובה היא לא חד משמעית. 
תפישה זו דיי התקבעה בעיני אנשים , ולאו דווקא כי היא נכונה.
 אני חושבת שיש להתאים קשת גוונים וגמרים לאדם , ובעיקר וקודם כל לחלל.
 זה מגיע אחד עם השני. יש אנשים ששהייה בחלל כהה וכבד , תגרום להם לחוסר אנרגיה ועייפות. ולהיפך- חלל לבן וקל יחסית במסה שלו יגרום להם לתחושה רעננה ואוורירית.
יש מספר פונקציות שיש לקחת בחשבון לפני שמגדירים, או בונים קשת גוונים וגמרים -

גובה החלל חשוב מאוד בהחלטה צבעונית
אם גובה התקרה אחרי מערכות ( מיזוג, ספיריקלרים, אינסטלציה, גילוי עשן ) מגיע ל- 250 מ' גובה תקרה יש לקחת בחשבון שזה יחסית  נמוך גוונים כהים יתפסו בחלל כזה מחניקים ודחוסים מידי לטעמי.
כשגובה התקרה מגיע ל4' מטר יש אפשרויות בלתי מוגבלות.כל האופציות העיצוביות האפשריות, יכולות להתקיים.
 עם גובה תקרה כזה אפשר לתלות יחידות מיזוג חשופות / נסתרות בתקרה, לתלות אלמנטים אקוסטים איכותים כדי לקבל חלל שקט ונעים לעבודה,גם סתם קרניזים בחיבור תקרה -קיר, או גוף תאורה ענק יכולים לעשות את העבודה. מה שאי אפשר לעשות בגובה תקרה של 250.
 המצב האופטימלי הוא גובה תקרה של בין 270 ל3 מטר, זה גובה שמאפשר אופציות יפות של אקוסטיקה, מערכות, תאורה וכמובן איך אפשר בלי במדינה החמה שלנו- מזגן.
כיווני אוויר ואור קריטים בבחירת גוונים
אם החלל פונה דרומה, כמות האור תהיה בוהקת יותר, והבדלים בין תתי גוונים לא ייראו כלל. יש לייצר בחלל כזה קשת קונטראסטית יותר מכיוון שיש בחלל הרבה אור, וחום( צהוב יותר).
 אם החלל  עם פתחים צפוניים יהיה בו בעיקר אור, ולעיתים מוצלל מידי , או אפלולי.( תלוי בחלל)
 כאשר לחלל חזית מערבית יש לקחת בחשבון ששעות השקיעה  ואחרי הצהריים הן שעות שהחזית צריכה  להיות מסגורה חלקית בשל הקרניים שגולשות פנימה אל תוך החלל.
אופי העסק והתאמתו לקונספט צבעוני 
יש לקחת בחשבון שיקולים מקצועיים ושיווקים כאשר בוחנים את הגוונים שצריכים לשלוט בחלל. האם עורך דין שבמשרדו יש קירות בוהקים אדומים וורודים ייראה ככקל דעת ולא אחראי לעומת עורך דין שמשרדו ספון עץ?,האם מעצב שמשרדו ספון עץ ייראה פחות יצירתי וחדשני מאשר מעצב שמשרדו מלא בגוונים שונים ומשונים?
 זו לגמרי שאלה מעניינת.
 נתחיל מבחינה של  אזור העבודה של העובדים הזוטרים . גוון עדין  בחללים כאלה , כמו בג' עלול " להרדים" את האנשים, וגוונים חזקים מידי (הרבה אדום, פוקסיה..) עלולים  לגרום לעצבנות יתרה. לעומת זאת שילוב בין השניים כמו גווני בג' לשולחנות, וגווני אדום/ פוקסיה/ כתום / צהוב  בקירות מסביבם יגרמו לריכוז  ועירנות רבה יותר.
 במשרדים בהם צריך לשמור על שקט ויזואלי יש אפשרות לשמור על מינון רך יותר לגוונים וכך גם לייצר חלל נקי ומכובד יותר( בג'/ לבן/ כאמל/ מישמיש /חול  וכו').
יש לבחון את בעל המשרד- חשוב מאוד להתאים את הגוונים לאדם. חיבור נכון של חומרים וגמרים ייגרום לתחושת השלמה של החלל לאדם שמשתמש בו.
 לדוגמא לאדם אנרגטי ופעיל,  מהטיפוסים המפוזרים יותר, צעקני, ווכחני, דעתן, שהמזכירה שלו מתפקדת כסוג של אמא, יהיה נכון ותומך יותר חלל שהגוונים שלו מקררים, בגווני הירוק/ כחול /תכלת/ אפור. חלל כזה יאזן אותו וייצור תחושה שקטה ורגועה מסביבו.
ולהיפך- לאדם רגיש עדין וסובלני, סיגנון דיבור שקט, יתאים משרד אנרגטי, לאו דווקא בגווני אדום/ פוקסיה, אלא בעל דוגמאות אנרגטיות, זורמות וגודלות, עם גיאומטריה עשירה, והרבה תתי גוונים.
  








יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

תכנני לי חלל עם המון מקומות איכסון!

אני נתקלת בדרישה הזו המון. בונים /קונים חלל קטן שצריך להכיל כל כך הרבה . ( וגם אותנו על הדרך). וגם רוצים שהוא ייראה גדול אם לא ענק ומרווח..
אין שום בעיה לתכנן חלל עם המון מקומות איכסון כשיש מספיק מ"ר.
 הבעיה מתחילה שאין מספיק חלל לכל הפונקציות שצריכות להיות בדירה, ובנוסף צריך לייצר אפשרויות איכסון נוספות במקום שאין.
אז זהו. אפשר וצריך לתכנן הרבה מקומות "מסתור" לכל החפצים שלנו שצורכים מקום רב-
- מצעים
שמיכות פוך רכות, וכלי מיטה נוספים. מקום נוח לגישה למצעים.( טיפ חשוב- אם תתכננו מתחת למיטה מגירות עבור המצעים שלכם יהיה לכם מאוד נוח ונגיש להחליף מצעים בשניה, וגם- תוכלו להפריד בין כלי המיטה השונים ).
-  ארון בגדים
על הפרדה בין בגדים חורף וקיץ אדבר בהרחבה בפוסט אחרים. זה עניין מורכב ( ורגיש..) שדורש תכנון ארון מדוקדק..
 ארון בגדים שמתוכנן נכון עד לכל גובה החלל ינצל למקסימום את אפשרויות האיכסון שלכם.
- אזור כביסה /קיפול
יש שרוצים להסתיר גם את אזור הכביסה /קיפול .זו אופרה שקשורה גם למספר תשתיות כמו אינסטלציה וחשמל, ודורשת הערכות מוקדמת בחלל.  למשפחה של זוג +2 כמויות הכביסה/ קיפול /גיהוץ הופכות להיות סוג של בלגן תמידי.
 נתקלתי אפילו תוך כדי חקר פרוגרמה לשיפוץ דירה של זוג + 2 בדרישה מפתיעה ביותר- חדר לגיהוץ.
 זו אכן טרחה להוציא ולהכניס קרש גיהוץ בכל פעם שצריך להשתמש בו, אבל זו סוג של טרחה שיש לעשותה כל עוד אין חלל ספציפי ל- כביסה/ קיפול/ גיהוץ.
 עד תחילת השיפוץ קרש הגיהוץ עמד אחר כבוד במרכז חדר השינה שלהם, כמו סוג של פסל סביבתי.
 הם  הלכו לישון בחדר כאשר קרש הגיהוץ היה מול המיטה, וקמו כאשר הוא מול המיטה.
בחלל שיש להם, לא התאפשר לייצר חדר לגיהוץ, ובתהליך השיפוץ , הקרש נכנס לאחר כבוד לתוך ארון הבגדים, והוכן לו שקע קטן וחמוד בתוך הארון על מנת שיהיה קל יותר להשתמש בו כאשר צריך.
- כלי עבודה
 אין גבר שמכבד את עצמו ואין לו מה שנקרא- " ארגז כלי עבודה". אז לפעמים יש לו מעט כאלה. הרעיון הוא לאכסן אותם בצורה נגישה עד כמה שאפשר למרות שהגברים באופן כללי ( בלי להעליב אף אחד חלילה), דיי לוקחים את הזמן שמבקשים מהם לתלות משהוא, או להחליף משהוא בבית. זו תמיד הופכת להיות סאגה ארוכה מאוד..
אז שימו לב- כדי להקל עליהם כדאי למקם את הארגז החשוב הזה במקום נגיש.
באופן כללי, צר לי אבל  אין פתרונות קסם ליצירה של מקומות אכסון. בחלל קטן זו אכן תהיה בעיה. 
עם כל האפשרויות היצירתיות שמצאתי ב11 שנות העבודה שלי במקצוע הזה, גיליתי שהם מסתכמים בעיקר בארונות . כל מיני סוגי ארונות ומגירות שפשוט צריכים להיות במקומות הנכונים.- וזה הקסם.
 רצוי- אחד בכניסה( מפתחות, פלאפונים, שלט  למזגן, מכתבים, חשבונות, ואם יש מקום נעליים. תיקים, מטריות, מעילים וכו') גודל אופטימלי לארון כזה הוא רוחב של 120-150, כדי להכניס את כל הבלגן בדיוק על הכניסה.
שימו לב- אם אין ארון / שידה שתכיל את כל הבלגן הזה, הוא פשוט  יילך יחד אתכם וייכנס לחלל הבא בבית- ברוב המקרים פינת האוכל או המטבח..
 עכשיו לבעיה החשובה והכי קשה- מה שלא צריך פשוט לזרוק.
כן אני יודעת- גם בתורת הפנג שווי ( שאותה אני מאוד מכבדת) זה מה שאומרים לעשות- ואני מסכיהמ לגמרי. מה שלא משתמשים בו, הופך להיות סוג של משהוא " תקוע" בחלל, וזה לא עושה טוב לאף אחד.
 תמיד קשה לי להסביר את הנקודה הזו. כי כל אדם ( וגם אני בעוונותי כי רבים..), נצמד לחפצים כאילו כל עולמו תלוי באיזה חולצה שהוא לפני 10 שנים הפסיק ללבוש אבל חבל לזרוק כי אולי פעם נצטרך.
הדרך הכי קלה לפתור את זה היא לשאול-" האם שתעבור דירה תיקח אתך את החפץ הזה?"
 אני חושבת שרק שעוברים דירה פתאום שמים לב כמה ג'אנק אנו צוברים במהלך השנים.
היום עשיתי פיקוח בדירה שאני מתכננת בה שיפוץ.  החפצים של בעלי הבית אוכסנו בתוך הממד ארוזים ועטופים כדי שלא יתלכלכו באבק, ובעלת הבית סיפרה לי שתוך כדי תהליך האריזה, היא מיינה סידרה וגם זרקה מספר דברים שלא הייתה צריכה. בפתח הדלת היו 5 שקיות ענקיות עם המון חפצים לתרומות. היא ממש קרנה מאושר. לא רק מזה שהדירה שלה הולכת להיות חדשה , אלא בעיקר מתחושת השחרור של כל מה שהוציאה מהבית.

מי שיער בנפשו שפעולה כל כך פשוטה כמו סידור הבית וזריקה של חפצים יכולה להיות כל כך משחררת ומהנה?